עיצוב משרדים וחללי עבודה לפי סוג העבודה: פוקוס, שיתוף פעולה, שקט
תשובה קצרה: עיצוב משרדים וחללי עבודה לפי סוג העבודה מתחיל במיפוי של כמה זמן העובדים מבלים בכל אחד משלושה מצבים - עבודה מרוכזת (פוקוס), עבודה משותפת (שיתוף פעולה) ושיחות או התאוששות שדורשות שקט - ומתרגם את המיפוי לתמהיל חללים. לכל מצב יש דרישות שונות של שטח, הפרדה אקוסטית, תאורה ומיקום בקומה, וההחלטה החשובה היא איך מסדרים את האזורים ברצף מרועש לשקט, עם אזורי חיץ ביניהם.
למה "חלל פתוח מול חדרים" היא השאלה הלא נכונה
הוויכוח הנפוץ בתכנון משרדים הוא בין חלל פתוח לבין חדרים סגורים. אבל אותו עובד עושה במהלך יום אחד עבודה שדורשת ריכוז, משתתף בדיון צוות ומנהל שיחת טלפון סודית. כל אחת מהפעילויות האלה צריכה סביבה אחרת. גישת התכנון לפי פעילות (Activity Based Working) מתכננת חללים לפי סוג הפעילות ולא לפי תפקיד או לפי היררכיה, והעובד עובר בין החללים לפי מה שהוא עושה.
גם התקינה האקוסטית הבינלאומית הולכת בכיוון הזה: תקן ISO 22955:2021, שעוסק באיכות אקוסטית של משרדים פתוחים, קובע ערכי יעד שונים לפי תפקוד האזור - אזורי תקשורת מול אזורי ריכוז - ולא ערך אחד לכל הקומה.
המשמעות התכנונית היא שאין "פריסה נכונה" אחת למשרד. ארגון של מפתחים, ארגון של אנשי מכירות ומשרד של חברת הנדסה עם קבלת לקוחות יקבלו תמהיל שונה של חללים, גם באותו שטח ובאותו תקציב. מה שקובע הוא כמה זמן העובדים מבלים בכל מצב עבודה.
המדריך הזה משלים את המדריך המקיף לעיצוב משרדים וחללי עבודה: שם מוצגים העקרונות הכלליים, וכאן - השיטה לתרגם סוגי עבודה לתכנית קומה.
שלושת מצבי העבודה - מטריצת תכנון
-
פעילויות אופייניות - פוקוס (עבודה מרוכזת): פיתוח, כתיבה, ניתוח נתונים, שרטוט, קריאת מסמכים; שיתוף פעולה (עבודה קבוצתית): דיוני צוות, סיעור מוחות, עבודה על מסמך משותף, הדרכות; שקט (שיחות, פרטיות, התאוששות): שיחות טלפון ווידאו, שיחות אישיות, הפסקה קצרה
-
סוגי חללים - פוקוס (עבודה מרוכזת): עמדות באזור שקט, חדרי פוקוס ל-1-2 אנשים, ספרייה; שיתוף פעולה (עבודה קבוצתית): חדרי ישיבות, אזורי צוות פתוחים, חדר פרויקט; שקט (שיחות, פרטיות, התאוששות): תאי שיחה, חדרים קטנים סגורים, חדר מנוחה
-
רמת הפרדה - פוקוס (עבודה מרוכזת): מחיצות גבוהות או חדר סגור; ריחוק ממקורות רעש; שיתוף פעולה (עבודה קבוצתית): הפרדה מאזורי פוקוס; פתיחות פנימית; שקט (שיחות, פרטיות, התאוששות): חדר סגור עם דלת אטומה
-
יעד אקוסטי - פוקוס (עבודה מרוכזת): דעיכה מהירה של דיבור, מרחק הסחה קצר; שיתוף פעולה (עבודה קבוצתית): בליעה גבוהה בתוך החלל להפחתת הדהוד; שקט (שיחות, פרטיות, התאוששות): בידוד בין החדר לסביבה לפרטיות הדיבור
-
תאורה - פוקוס (עבודה מרוכזת): 500 לוקס במישור העבודה (EN 12464-1), סנוור מבוקר; שיתוף פעולה (עבודה קבוצתית): תאורה אחידה ותאורה אנכית למסכים ולשיחות וידאו; שקט (שיחות, פרטיות, התאוששות): תאורה מעומעמת אפשרית בחדר מנוחה
-
מיקום בקומה - פוקוס (עבודה מרוכזת): הרחק מכניסה, מטבחון ומעליות; ליד חלונות; שיתוף פעולה (עבודה קבוצתית): ליד הכניסה, המטבחון והמעברים הראשיים; שקט (שיחות, פרטיות, התאוששות): מפוזר: תא שיחה במרחק הליכה קצר מכל אזור עבודה
-
תשתיות - פוקוס (עבודה מרוכזת): חשמל לכל עמדה, מסך נוסף, בקרת תאורה מקומית; שיתוף פעולה (עבודה קבוצתית): מסכים, מצלמה, לוח כתיבה, נקודות חשמל בשולחן; שקט (שיחות, פרטיות, התאוששות): חשמל, תקשורת, אוורור ייעודי לחדר קטן
פוקוס: עבודה מרוכזת
עבודה מרוכזת נפגעת בעיקר מדיבור מובן בסביבה, יותר מרעש רקע כללי. לכן המדד הקובע הוא כמה מהר דיבור דועך במרחק. לפי הנספח המידעי של תקן ISO 3382-3, כפי שמובא בתיעוד הטכני של MathWorks, חלל פתוח בתנאים טובים מאופיין בקצב דעיכה מרחבי של דיבור (D2,S) מעל 8 dB ובמרחק הסחה (rD) מתחת ל-5 מטרים. כדי להגיע לזה משלבים תקרה בולעת, מחיצות בין עמדות, ריהוט שחוסם קו ראייה וקול, וריחוק פיזי מאזורי שיחה. בעבודות שדורשות ריכוז לאורך שעות - פיתוח, הנדסה, ניתוח - כדאי להוסיף חדרי פוקוס סגורים לאדם אחד או שניים, שאפשר להזמין לפי צורך.
שיתוף פעולה: עבודה קבוצתית
חללי שיתוף פעולה צריכים להיות נגישים ונראים, כדי שישמשו בפועל. הבעיה האקוסטית כאן הפוכה: לא פרטיות, אלא הדהוד שמקשה על הבנת דיבור בתוך הקבוצה. חלל קבוצתי עם משטחים קשים בלבד - זכוכית, בטון, ריצוף - יהיה רועש גם כשמדברים בו רק ארבעה אנשים. משטחים בולעים בתקרה ובקירות משפרים את ההבנה בתוך החלל ומקטינים את הרעש שזולג החוצה. שיתוף פעולה כולל היום כמעט תמיד משתתפים מרוחקים, ולכן כל חלל קבוצתי צריך תשתית לשיחות וידאו.
שקט: שיחות, פרטיות והתאוששות
הקטגוריה השלישית מכסה שני צרכים שונים עם פתרון מרחבי דומה: שיחה שאסור שתישמע (שיחת לקוח, שיחה אישית, שיחת משאבי אנוש), ורגע של הפסקה מחוץ לסביבת העבודה. תא שיחה או חדר קטן סגור עונה לשניהם, בתנאי שהמחיצות מגיעות לתקרה הקונסטרוקטיבית, שהדלת אטומה ושיש אוורור שמונע התחממות. חוסר בתאי שיחה הוא הגורם הנפוץ לכך שחדרי ישיבות גדולים נתפסים על ידי אדם אחד. פירוט פתרונות אקוסטיים בחלל פתוח: פתרונות אקוסטיים לאופן ספייס.
השיטה: מסקר זמן לתמהיל חללים בחמישה שלבים
-
סקר זמן לפי צוות. כל צוות מעריך איזה חלק משבוע העבודה במשרד הוא מבלה בפוקוס, בשיתוף פעולה ובשיחות. עדיף לשלב סקר עם נתונים בפועל: הזמנות חדרים, נוכחות לפי יום ושיחות וידאו.
-
חישוב נוכחות בשיא. מספר העובדים שיהיו במשרד ביום העמוס בשבוע הוא הבסיס לחישוב, לא הממוצע. בארגון היברידי היחס המקובל בתכנון שלנו הוא 6-8 עמדות לכל 10 עובדים - ראו עבודה היברידית ותכנון המשרד.
-
המרה למקומות. מכפילים את מספר הנוכחים בשיא בחלק היחסי של כל מצב עבודה, ומקבלים כמה מקומות נדרשים בכל סוג חלל.
-
בחירת סוגי חללים. מתרגמים מקומות לחללים: עמדות פוקוס וחדרי פוקוס, חדרי ישיבות לפי גודל פגישה, תאי שיחה.
-
בדיקת שטח ותקציב. מחשבים את השטח לכל סוג חלל ובודקים מול הנכס. לפי מדריך העלויות של JLL לשנת 2026, מעבר לפריסה סגורה יותר מייקר את ההתאמה ב-20%-25%, ולכן כל חדר סגור נוסף צריך הצדקה בסקר.
דוגמה להמחשה: צוות של 60 עובדים
הדוגמה מבוססת על הנחות לצורך המחשה בלבד, לא על נתון סטטיסטי. ארגון של 60 עובדים, נוכחות בשיא של 48. הסקר מראה שבימי משרד הזמן מתחלק כך: 50% פוקוס, 35% שיתוף פעולה, 15% שיחות ופרטיות.
-
פוקוס - חלק מהזמן: 50%; מקומות נדרשים בשיא (48 נוכחים): 24; תרגום לחללים - דוגמה: 20 עמדות באזור שקט + 2 חדרי פוקוס זוגיים
-
שיתוף פעולה - חלק מהזמן: 35%; מקומות נדרשים בשיא (48 נוכחים): כ-17; תרגום לחללים - דוגמה: 2 חדרים ל-4 + חדר ל-8 + אזור צוות פתוח
-
שיחות ופרטיות - חלק מהזמן: 15%; מקומות נדרשים בשיא (48 נוכחים): כ-7; תרגום לחללים - דוגמה: 5 תאי שיחה + 1 חדר קטן ל-2
שימו לב: מספר המקומות קטן ממספר הנוכחים, כי בכל רגע נתון כל עובד נמצא במצב אחד. בפועל מוסיפים עמדת בית לכל עובד שנוכח, או עמדות משותפות, לפי מדיניות הארגון - והחישוב שלמעלה קובע את התמהיל של החללים הנוספים.
סדר האזורים בקומה: מרועש לשקט
אחרי שהתמהיל ידוע, מסדרים את האזורים לפי מפלס רעש צפוי:
-
אזור פעיל - כניסה, קבלה, מטבחון, חדרי ישיבות גדולים ואזורי צוות פתוחים. מרוכז ליד הכניסה, המעליות והליבה.
-
אזור חיץ - חדרי ישיבות קטנים, ארכיב, אחסון, חדרי הדפסה ותאי שיחה. משמש מחסום אקוסטי ומעבר.
-
אזור שקט - עמדות פוקוס וחדרי פוקוס. בקצה הקומה, ליד חלונות ואור יום, הרחק ממעברים ראשיים.
ניצול אור יום באזור השקט משפר את תנאי העבודה, אבל בקומות עמוקות דורש פתרון תכנוני - ראו אור יום במשרד עם קומה עמוקה.
מהפרויקטים שלנו: במשרדי קבוצת ברן בפארק התעשייה עומר (כ-1,000 מ"ר), משרד של חברת הנדסה, המשרד נדרש לשמש גם חלל ייצוגי מול לקוחות וגם סביבת עבודה יומיומית שקטה. הפתרון היה חלל פתוח עם אזורי שקט מבודדים אקוסטית, ופריסה מודולרית שמאפשרת שינויים בהמשך.
איך בודקים שהתכנון עובד: מדדים אחרי אכלוס
תמהיל חללים הוא השערה שנבנתה מסקר. 3-6 חודשים אחרי האכלוס כדאי לבדוק אותה מול השימוש בפועל, ולתקן לפני שהדפוסים מתקבעים:
-
ניצול חדרי ישיבות - איך מודדים: נתוני מערכת ההזמנות מול מספר המשתתפים בפועל; מה מעיד על בעיה: חדרים ל-8 שמשמשים 1-2 אנשים
-
ניצול תאי שיחה - איך מודדים: תפוסה בשעות השיא; מה מעיד על בעיה: תורים לתאים, שיחות בעמדות
-
ניצול עמדות - איך מודדים: נוכחות לפי יום ואזור; מה מעיד על בעיה: אזור פוקוס ריק ואזור פעיל צפוף
-
תנאים אקוסטיים - איך מודדים: מדידה לפי ISO 3382-3 בחלל המאוכלס; מה מעיד על בעיה: דעיכת דיבור נמוכה, מרחק הסחה ארוך
-
שביעות רצון - איך מודדים: סקר קצר לפי צוות ולפי אזור; מה מעיד על בעיה: תלונות רעש חוזרות מאותו אזור
התיקונים בשלב הזה הם לרוב זולים: הוספת תאי שיחה, החלפת ריהוט, שינוי ייעוד של חדר אחד, או הוספת בליעה אקוסטית באזור מסוים. כדי שזה יהיה אפשרי, הפריסה המקורית צריכה להשאיר נקודות חשמל ותקשורת ומקום לתוספות.
טעויות נפוצות בתכנון חללי עבודה לפי פעילות
-
תכנון לפי ממוצע נוכחות. בימי השיא אין מקום, ובשאר הימים החללים ריקים.
-
אזור פוקוס ליד המטבחון או הכניסה. מקור הרעש הגדול בקומה נמצא ליד העובדים שצריכים שקט.
-
אין אזור חיץ. מעבר ישיר מאזור פעיל לאזור שקט מבטל את ההפרדה.
-
תאי שיחה מעטים מדי. חדרי ישיבות נתפסים לשיחות של אדם אחד, ואין חדרים לפגישות.
-
חללי שיתוף עם משטחים קשים בלבד. הדהוד גבוה, הבנת דיבור נמוכה ורעש שזולג לאזורים אחרים.
-
אין כללי שימוש. חלוקה לאזורים עובדת רק כשהארגון מגדיר מה מותר בכל אזור - למשל, ללא שיחות טלפון באזור הפוקוס.
מאת: רועי רמון, אדריכל, רמון אדריכלים - למעלה מ-20 שנות ניסיון בתכנון מבני ציבור, מבני חינוך, מעבדות ומשרדים. לבניית פרוגרמה מלאה למשרד ראו פרוגרמה למשרד: המפתח לסביבת עבודה אופטימלית.
שאלות נפוצות
מה זה עיצוב חללי עבודה לפי סוג העבודה?
זו גישת תכנון שבה חללי המשרד מתוכננים לפי סוג הפעילות ולא לפי תפקיד או היררכיה. מגדירים מצבי עבודה - פוקוס, שיתוף פעולה ושקט - ומקצים לכל מצב חללים עם דרישות שטח, אקוסטיקה ותאורה מתאימות. העובד עובר בין החללים לפי מה שהוא עושה באותו רגע.
איך מתכננים אזור פוקוס במשרד פתוח?
ממקמים אותו הרחק מהכניסה, מהמטבחון ומהמעברים הראשיים, ומשלבים תקרה בולעת, מחיצות בין עמדות וריהוט שחוסם קול. לפי ISO 3382-3, חלל פתוח בתנאים טובים מאופיין בדעיכת דיבור מעל 8 dB להכפלת מרחק ובמרחק הסחה מתחת ל-5 מטרים. לעבודה מרוכזת ממושכת מוסיפים חדרי פוקוס סגורים לאדם אחד או שניים.
כמה תאי שיחה צריך במשרד?
המספר נגזר מהזמן שהעובדים מבלים בשיחות טלפון ווידאו, ולא מיחס קבוע. בשיטה שמוצגת במדריך מחשבים את מספר הנוכחים בשיא, מכפילים בחלק היחסי של זמן השיחות, ומתרגמים לתאי שיחה וחדרים קטנים. סימן למחסור הוא חדרי ישיבות שנתפסים על ידי אדם אחד.
מה ההבדל בין אזור שקט לאזור פוקוס?
אזור פוקוס מיועד לעבודה מרוכזת ליד עמדה, ודורש בעיקר הפחתה של דיבור מובן מהסביבה. אזור שקט כולל חדרים סגורים לשיחות שדורשות פרטיות או להפסקה קצרה, ודורש בידוד בין החדר לסביבה. שני האזורים צריכים להיות רחוקים מהאזור הפעיל של הקומה.
האם חלוקה לאזורי עבודה מייקרת את המשרד?
תלוי בפתרון. אזורים פתוחים שמופרדים במיקום, בריהוט ובאזורי חיץ לא מייקרים משמעותית. חדרים סגורים כן: לפי JLL לשנת 2026, מעבר לפריסה סגורה יותר מייקר את ההתאמה ב-20%-25%. לכן כל חדר סגור צריך הצדקה בסקר הזמן של העובדים.
איך מתחילים לתכנן חללי עבודה לפי פעילות?
מתחילים בסקר זמן לפי צוות ובנתוני נוכחות בפועל, כדי לדעת כמה עובדים נמצאים במשרד ביום העמוס וכמה מהזמן הם מבלים בכל מצב עבודה. מהנתונים האלה גוזרים תמהיל חללים, ורק אחר כך בודקים את התמהיל מול הנכס והתקציב. עדיף לעשות זאת לפני חתימה על חוזה שכירות.
רוצים למפות את סוגי העבודה בארגון שלכם?
תמהיל חללים נכון מתחיל בנתונים על העבודה בפועל, לא בתבנית. רמון אדריכלים מכין פרוגרמה ותכנית אזורים למשרדים לפי סוגי העבודה בארגון - בפריסה ארצית. צרו קשר לפגישת פרוגרמה.
