נגישות במבנה ציבור קיים - מה בודקים לפני שיפוץ

מאת אדריכל רועי רמון, מייסד רמון אדריכלים. ותק של למעלה מ-20 שנה בתכנון מבני ציבור, משרדים ומבני מסחר.

את הבדיקה עושים בסקר נגישות, שמכין מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה. הסקר הולך בדרך שהמבקר הולך בה: חניה, שביל, כניסה, תנועה בין הקומות, בתי שימוש, שילוט. אנחנו ברמון אדריכלים ממליצים להזמין אותו לפני שקובעים את היקף השיפוץ, כי הממצאים משנים את התכולה: רמפה משנה את הפיתוח, מעלית משנה את השלד, ותא שירותים נגיש משנה את חלוקת הפנים. כתבתי את המאמר למהנדסי רשויות, למנהלי נכסים ולמנהלי מוסדות.

המסגרת החוקית

החוק

חובת הנגישות נקבעה בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, בפרק הנגישות שנוסף לו בתיקון משנת 2005. החוק מבחין בין שני תחומים: נגישות המבנים, התשתיות והסביבה (בקיצור מתו"ס), ונגישות השירות שניתן במקום. על יישום החוק מופקדת נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות שבמשרד המשפטים.

בניין קיים: התאריך הקובע

על מבנה ציבור ותיק חלות תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים), התשע"ב-2011. התקנות מגדירות בניין קיים כמקום ציבורי שההיתר לבנייתו, או לשימוש בו כמקום ציבורי, ניתן לפני 1 באוגוסט 2009.

מבנה שהיתרו מאוחר יותר נבחן לפי הוראות הנגישות שבחוק התכנון והבנייה ובתקנותיו. למקום ציבורי שאינו בניין - גן ציבורי, למשל - יש תקנות נפרדות, ועל מגזרים מסוימים, כגון מוסדות חינוך ושירותי בריאות, עשויות לחול הוראות ייעודיות. לכן הצעד הראשון הוא לאתר את ההיתר המקורי ולבקש ממורשה הנגישות לקבוע, בכתב, אילו תקנות חלות על המבנה.

שיפוץ שמשנה את התמונה

שיפוץ שכולל תוספת בנייה או שינוי שימוש מחייב בדרך כלל היתר, והיתר חדש מעלה מחדש את שאלת התחולה: אילו הוראות חלות על החלק החדש ואילו על החלק הוותיק. גם את זה קובע מורשה הנגישות. כדאי לקבל את הקביעה לפני התכנון המוקדם ולא במהלכו.

ת"י 1918

התקנות מפנות לתקן הישראלי ת"י 1918 - נגישות הסביבה הבנויה. חלקיו העיקריים לענייננו:

• חלק 1 - עקרונות ודרישות כלליות.

• חלק 2 - הסביבה שמחוץ לבניין.

• חלק 3.1 - פנים הבניין - דרישות בסיסיות.

• חלק 3.2 - פנים הבניין - דרישות משלימות לשימושים ספציפיים.

• חלק 4 - תקשורת.

התקן מתעדכן. חלק 3.1, למשל, פורסם במהדורה חדשה בשנת 2023, שהחליפה את מהדורת 2006. המידות המחייבות - שיפועים, רוחב מעברים ופתחים, מידות תא מעלית ובית שימוש - נמצאות בנוסח העדכני של התקן ושל התקנות. לא הבאתי אותן כאן בכוונה: הן תלויות בסוג המבנה, במועד ההיתר שלו ובהוראות המיוחדות לבניין קיים, ומי שקובע אותן לפרויקט הוא מורשה הנגישות.

מועדים

התקנות קבעו הנגשה הדרגתית של מבנים קיימים, עם מועדים נפרדים לסוגי החייבים. לרשויות המקומיות נקבע בהמשך מתווה הארכה במסגרת חוק ההסדרים 2021, ודוח מבקר המדינה משנת 2024 על הנגשת מבנים ושירותים בדק את יישומו. איני נוקב כאן בתאריך: המועד שחל על מבנה מסוים, והשאלה אם כבר חלף, נבדקים מול הנוסח העדכני של החוק והתקנות, מול היועץ המשפטי של הרשות ומול הנציבות.

פטורים

התקנות מכירות בכך שיש התאמות שאי אפשר לבצע בבניין קיים. התאמה שלא ניתן לבצעה מסיבות הנדסיות פטורה מביצוע, באישור מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה. פטור בשל נטל כבד מדי הוא עניין אחר: לפי אתר השירותים הממשלתי, רק חייב שאינו רשות ציבורית יכול לבקש אותו, כך שלרשות מקומית המסלול הזה אינו פתוח.

פטור אינו סוף הדיון. הוא חל על ההתאמה המסוימת, והשאלה הבאה היא איזו התאמה חלופית תאפשר לציבור לקבל את השירות. את התנאים המדויקים ואת אופן התיעוד קובעים עם מורשה הנגישות, לפי נוסח התקנות.

מי הם מורשי הנגישות

מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה

מורשה מתו"ס הוא מהנדס, אדריכל או הנדסאי שסיים קורס מורשים ונרשם כמורשה. לפי אתר השירותים הממשלתי, מהנדסים ואדריכלים נרשמים כמורשים בפנקס המהנדסים והאדריכלים, אחרי קורס שבפיקוח האגף להכשרה מקצועית. בפרויקט שיפוץ המורשה מכין את סקר הנגישות, מלווה את התכנון, נותן חוות דעת לבקשה להיתר ובודק את הביצוע לקראת האכלוס.

מורשה לנגישות השירות

מורשה לנגישות השירות לא בודק את הקירות. הוא בודק איך השירות ניתן: נהלים, עמדות קבלת קהל, מידע, אמצעי עזר והדרכת עובדים. הרישום נעשה במשרד העבודה, ולפי אתר השירותים הממשלתי תנאיו כוללים קורס מורשים, שלוש שנות ניסיון מקצועי לפחות ושנת ניסיון מעשי בתחום הנגישות.

למה צריך את שניהם

מבנה ציבור נמדד גם בבניין וגם בשירות, ויש רכיבים שיושבים בדיוק על התפר: עמדת קבלה, מערכת עזר לשמיעה, שילוט. כששני המורשים מעורבים כבר בשלב הסקר, הדרישות מגיעות לאדריכל כרשימה אחת, ולא כשתי רשימות שסותרות זו את זו באמצע התכנון.

מה כולל סקר נגישות

סקר נגישות הוא מסמך מצב קיים. סקר שאפשר לתכנן לפיו כולל:

• זיהוי המבנה - שימוש, קומות, מועד ההיתר והתקנות החלות.

• סיור ומדידה - שיפועים, רוחב פתחים, מפלסים ומידות חללים.

• רשימת ליקויים - כל ליקוי עם מיקום, תצלום והפניה לסעיף בתקנות או בתקן.

• התאמה נדרשת - מה יש לבצע בכל ליקוי, כולל חלופה כשההתאמה המלאה אינה אפשרית.

• סיווג - אילו התאמות הן עבודות בנייה, אילו עשויות לדרוש היתר, ואילו הן התקנה או הצטיידות.

• סדר עדיפויות - הצעה לשלביות.

הסקר משתלב בסקר המצב הקיים הכללי של המבנה, שבודק גם שלד, מערכות ובטיחות אש.

הרכיבים שנבדקים

• חניה נגישה - מה בודקים: קיום מקומות חניה נגישים, מיקומם ביחס לכניסה, סימון ותמרור; השלכה על תכנון השיפוץ: שינוי בפיתוח ובהסדרי התנועה במגרש

• דרך נגישה - מה בודקים: רצף מהרחוב ומהחניה עד הכניסה: שיפועים, מפלסים, רוחב, מכשולים; השלכה על תכנון השיפוץ: רמפות, מאחזי יד, ריצוף, ניקוז

• כניסה - מה בודקים: סף, רוחב פתח, סוג הדלת וכוח הפתיחה, מרחב תמרון; השלכה על תכנון השיפוץ: החלפת דלתות, שינוי חזית, לעיתים כניסה חדשה

• מעלית ומדרגות - מה בודקים: קיום מעלית, מידות תא, לחצנים וחיווי, מאחזי יד וסימון במדרגות; השלכה על תכנון השיפוץ: פיר חדש או מעלון, התערבות בשלד, תיאום עם קונסטרוקטור

• בתי שימוש - מה בודקים: קיום תא בית שימוש נגיש אחד לפחות, מידות, אביזרים, דלת; השלכה על תכנון השיפוץ: חלוקה מחדש של גוש השירותים, אינסטלציה

• שילוט - מה בודקים: שילוט זיהוי והכוונה, ניגוד חזותי, גובה, כתב; השלכה על תכנון השיפוץ: תכנית שילוט כחלק ממסמכי הגמר

• התמצאות - מה בודקים: סימני אזהרה והובלה, ניגוד בין משטחים, תאורה, סימון דלתות זכוכית; השלכה על תכנון השיפוץ: בחירת חומרי גמר ותאורה

• שמיעה ושירות - מה בודקים: מערכת עזר לשמיעה בעמדות ובאולמות, עמדת קבלה מונמכת; השלכה על תכנון השיפוץ: תיאום עם יועץ חשמל ועם מורשה השירות

הרשימה כללית. התכולה המחייבת של כל מבנה נקבעת בתקנות החלות עליו ובסקר.

איך משלבים את ההנגשה בתכנון השיפוץ

הסקר קודם לפרוגרמה

ממצאי הסקר נכנסים לפרוגרמה ולאומדן כחלק מהתכולה, ולא כתוספת שמתגלה באמצע. על מקומו של השלב הזה ברצף העבודה כתבנו במדריך תהליך תכנון מבנה ציבור ברשות מקומית.

כל התאמה מתחברת לעבודה שממילא מתוכננת

מחליפים ריצוף? זה הזמן לבטל הפרשי מפלסים. מחדשים חזית? זה הזמן להחליף את דלת הכניסה. משפצים את גוש השירותים? זה הזמן להוסיף תא נגיש. התאמה שמבוצעת בנפרד, אחרי השיפוץ, פוגעת בגמר שרק הושלם.

בודקים מוקדם מה דורש היתר

מעלית חיצונית, רמפה גדולה בחזית או תוספת שטח עשויות לחייב היתר בנייה. אם נדרש היתר ובאיזה מסלול - את זה בודקים מול רשות הרישוי כבר בתכנון המוקדם, כי התשובה קובעת את לוח הזמנים של כל הפרויקט.

מתאמים עם היועצים

מעלית מערבת קונסטרוקטור ויועץ מעליות. תא שירותים נגיש מערב יועץ אינסטלציה. דרכי מילוט ומערכות כריזה דורשות תיאום בין מורשה הנגישות ליועץ הבטיחות.

סדר עדיפויות

לא תמיד אפשר לבצע הכול בשלב אחד. כשצריך לדרג, אנחנו מציעים לרשות ללכת לפי רצף ההגעה של המשתמש:

1. הגעה וכניסה - חניה נגישה, דרך נגישה ודלת כניסה. בלי אלה שאר ההתאמות אינן שמישות. 2. השירות העיקרי - גישה לחלל שבו ניתן השירות ולעמדת הקבלה. 3. תנועה אנכית - מעלית, או פתרון חלופי כגון העברת השירות לקומת הכניסה. 4. בתי שימוש - תא נגיש אחד לפחות על הדרך הנגישה. 5. שילוט, התמצאות ושמיעה - עבודות קלות יחסית, שאפשר לבצע בלי להשבית את המבנה.

הדירוג הוא כלי תכנון. הוא אינו מחליף את המועדים שבחקיקה ואינו פוטר מהתאמה שחובה לבצע. את סדר העדיפויות הסופי קובעים עם מורשה הנגישות.

תפקיד האדריכל מול היועץ

• קביעת הדרישה - מורשה הנגישות: מפרש את התקנות ואת התקן וקובע מה נדרש; האדריכל: מוודא שהדרישה נכנסה לפרוגרמה ולתכולה

• פתרון תכנוני - מורשה הנגישות: בודק ומאשר; האדריכל: מתכנן: מיקום רמפה, פיר מעלית, חלוקת שירותים, פרטים

• תיאום - מורשה הנגישות: מעיר על תכניות היועצים; האדריכל: מרכז את התיאום בין כל היועצים

• היתר - מורשה הנגישות: נותן חוות דעת נגישות; האדריכל: עורך את הבקשה ומגיש אותה

• ביצוע - מורשה הנגישות: בודק את ההתאמות לפני האישור; האדריכל: מפקח פיקוח עליון על התאמת הביצוע לתכניות

האחריות לפתרון האדריכלי נשארת אצל האדריכל. מורשה הנגישות אינו מתכנן את המבנה, והאדריכל אינו מחליף את חוות הדעת של המורשה. הרחבה על התפקיד בעמוד אדריכל מבני ציבור.

דוגמה מהעבודה שלנו: במבנה המועצה הדתית בגדרה, 420 מ"ר, שאוכלס ב-2025, ליווינו את הביצוע בעשרות ביקורי פיקוח עליון. בדיקת רכיבי הנגישות מול התכניות היא חלק קבוע מביקורים כאלה.

צ'קליסט לפני שיפוץ

• איתור היתר הבנייה המקורי ומועדו

• קביעה בכתב של מורשה מתו"ס: אילו תקנות חלות על המבנה

• סקר נגישות מעודכן, כולל תצלומים ומדידות

• התייחסות של מורשה לנגישות השירות

• בדיקת המועד המחייב ותכנית ההנגשה של הרשות

• סיווג ההתאמות: בנייה, היתר, התקנה, הצטיידות

• שילוב ההתאמות בפרוגרמה ובאומדן שמכין גורם מקצועי

• בדיקת היתכנות למעלית ולרמפות מול השלד והמגרש

• בחינת התאמות חלופיות ופטורים, אם נדרש

• תכנית שלביות שמאפשרת להמשיך להפעיל את המבנה

• בדיקת מורשה בסיום הביצוע

שאלות נפוצות

האם שיפוץ של מבנה ציבור קיים מחייב להנגיש אותו?

החובה להנגיש מבנה ציבור קיים אינה תלויה בשיפוץ. היא נובעת מחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, ומהתקנות לבניין קיים משנת 2011. השיפוץ הוא ההזדמנות לבצע את ההתאמות יחד עם שאר העבודות. אם הוא כולל תוספת בנייה או שינוי שימוש, מורשה הנגישות קובע אילו הוראות חלות על החלק החדש.

איך יודעים אם המבנה הוא "בניין קיים" לעניין הנגישות?

לפי ההיתר. התקנות לבניין קיים מגדירות אותו כמקום ציבורי שההיתר לבנייתו, או לשימוש בו כמקום ציבורי, ניתן לפני 1 באוגוסט 2009. לכן הצעד הראשון הוא לאתר את ההיתר המקורי בתיק הבניין. במקרי גבול, ובמבנה שעבר תוספות לאורך השנים, מורשה הנגישות קובע בכתב אילו הוראות חלות על כל חלק.

מה ההבדל בין מורשה נגישות מתו"ס למורשה נגישות השירות?

מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה הוא מהנדס, אדריכל או הנדסאי, והוא בודק את הבניין עצמו: חניה, דרכים, פתחים, מעלית ובתי שימוש. מורשה לנגישות השירות בודק איך השירות ניתן: נהלים, מידע, עמדות ואמצעי עזר. במבנה ציבור נדרשת בדרך כלל התייחסות של שניהם, ורצוי כבר בשלב הסקר.

מה כולל סקר נגישות למבנה קיים?

סקר נגישות כולל זיהוי של התקנות החלות על המבנה, סיור ומדידות, רשימת ליקויים עם מיקום ותצלום, ההתאמה הנדרשת לכל ליקוי והצעה לסדר עדיפויות. את הסקר מכין מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה. הוא משמש בסיס לפרוגרמה של השיפוץ ולאומדן שמכין גורם מקצועי.

מהו ת"י 1918 ואיך הוא קשור לתקנות?

ת"י 1918 הוא התקן הישראלי לנגישות הסביבה הבנויה. חלקיו עוסקים בעקרונות כלליים, בסביבה שמחוץ לבניין, בפנים הבניין ובתקשורת, ותקנות הנגישות מפנות אליו. לבניין קיים התקנות קובעות גם הוראות משלהן, ולכן קוראים את התקן יחד עם התקנות החלות על המבנה, ובמהדורה העדכנית של כל חלק.

מה עושים כשאי אפשר להתקין מעלית במבנה קיים?

קודם בודקים היתכנות עם קונסטרוקטור: פיר פנימי, פיר חיצוני או מעלון. אם ההתאמה אינה ניתנת לביצוע מסיבות הנדסיות, התקנות לבניין קיים מאפשרות פטור ממנה, באישור מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה. הפטור חל על אותה התאמה בלבד. במקביל בוחנים פתרון חלופי, למשל מתן השירות בקומת הכניסה.

מי אחראי לנגישות בשיפוץ - האדריכל או יועץ הנגישות?

האחריות מתחלקת. מורשה הנגישות קובע מה נדרש לפי התקנות והתקן, בודק את התכניות ונותן חוות דעת. האדריכל מתכנן את הפתרון, מתאם אותו עם שאר היועצים, מגיש את הבקשה להיתר ומפקח פיקוח עליון על הביצוע. את החובה עצמה החוק מטיל על מי שחייב בביצוע הנגישות במקום, ובמבנה של רשות - על הרשות.

איך רמון אדריכלים מלווים

אנחנו ברמון אדריכלים מתכננים מבני ציבור ושיפוצים של מבנים קיימים לרשויות מקומיות ולחברות עירוניות בפריסה ארצית. בשיפוץ של מבנה קיים אנחנו מרכזים את סקר הנגישות יחד עם סקר המצב הקיים, משלבים את ההתאמות בפרוגרמה ובתכניות, מתאמים בין מורשי הנגישות לשאר היועצים, ובודקים את הביצוע בפיקוח עליון. פירוט השירות לרשויות בעמוד תכנון מבני ציבור לרשויות מקומיות.

ליצירת קשר: טלפון 08-9454747, דוא"ל ramon@ramonarchitects.com, או דרך עמוד יצירת הקשר.

המאמר מציג מידע כללי. הוא אינו תחליף לייעוץ מקצועי פרטני, לחוות דעת של מורשה נגישות ולבדיקת החוק, התקנות והתקנים העדכניים במועד התכנון.