תכנון מרכז קהילתי - חללים רב-שימושיים שעובדים מהבוקר עד הערב

מאת אדריכל רועי רמון, מייסד רמון אדריכלים. ותק של למעלה מ-20 שנה בתכנון מבני ציבור, משרדים ומבני מסחר.

התשובה התכנונית נשענת על חמישה דברים: חללים שאפשר לחלק, כניסות שמאפשרות הפעלה חלקית, הפרדה אקוסטית בין רועש לשקט, אחסון צמוד לכל חלל פעילות, וחומרים שעומדים בשימוש אינטנסיבי. כתבתי את המאמר למהנדסי רשויות, למנהלי מתנ"סים ולחברות כלכליות שמקדמים מרכז קהילתי חדש או הרחבה של מבנה קיים.

מה מייחד מרכז קהילתי ממבני ציבור אחרים

קהלים מתחלפים לאורך היום

בית ספר משרת קהל אחד בשעות קבועות. מרכז קהילתי משרת כמה קהלים, ולכל אחד מהם דרישות אחרות מאותו מבנה.

• בוקר - קהל אופייני: גיל הרך והורים, ותיקים; פעילות: פעילות הורה-ילד, התעמלות, הרצאות, מועדון; מה זה דורש מהמבנה: כניסה במפלס הרחוב, חניית עגלות, ישיבה בלובי, שירותים קרובים

• צהריים ואחר הצהריים - קהל אופייני: ילדים; פעילות: חוגים, מחול, מוזיקה, צהרון; מה זה דורש מהמבנה: אזור הורדה בטוח, המתנה להורים, הפרדה אקוסטית בין חדרים

• ערב - קהל אופייני: נוער ומבוגרים; פעילות: מרחב נוער, חוגי מבוגרים, סדנאות; מה זה דורש מהמבנה: כניסה נפרדת, תאורת חוץ, אפשרות לסגור אגפים שאינם פעילים

• ערב וסוף שבוע - קהל אופייני: כלל הקהילה; פעילות: אירועים, מופעים, אסיפות; מה זה דורש מהמבנה: אולם עם כניסה ישירה מהחוץ, מטבח, מחסן ריהוט, חניה

החלוקה הזו אופיינית, והיא משתנה מיישוב ליישוב. את התמונה המדויקת נותן לוח הפעילות של המתנ"ס עצמו.

שימוש רצוף ושחיקה מהירה

המבנה פעיל שעות רבות ביום, ולעתים גם בסופי שבוע. ריהוט מוזז כמה פעמים ביום, והרצפות, הדלתות והקירות נשחקים מהר יותר מאשר במבנה משרדים. בחירת החומרים והפרטים היא לכן החלטה תפעולית, ולא רק עיצובית.

צוות קטן

את המבנה מפעיל צוות מצומצם, ובערב נמצא בו לעתים איש צוות אחד. התכנון צריך לאפשר לו לראות את הכניסה ואת המעברים הראשיים ממקום אחד.

מי הגורמים המעורבים

הרשות המקומית

הרשות היא בדרך כלל בעלת המגרש והמבנה, והיא שמזמינה את התכנון. אגף ההנדסה מוביל את הפרויקט, לעתים באמצעות חברה כלכלית או חברה עירונית. את חלוקת האחריות בתוך הרשות תיארתי במדריך תהליך תכנון מבנה ציבור ברשות מקומית.

המתנ"ס והחברה למתנ"סים

דוח מבקר המדינה משנת 2020 על פעולות הרשויות המקומיות באמצעות מתנ"סים מונה שלושה שותפים עיקריים להפעלתם: הרשויות המקומיות, החברה למתנ"סים - שהאחריות עליה מוטלת על משרד החינוך - והסוכנות היהודית וחברות בנות שלה. בשטח, המפעיל הוא בדרך כלל המתנ"ס המקומי או מחלקה ברשות.

לתכנון יש כאן מסקנה אחת: מנהל המתנ"ס הוא המשתמש, והוא צריך להיות שותף לפרוגרמה מהיום הראשון. הוא יודע אילו חוגים פועלים, כמה משתתפים בכל אחד ומה חסר במבנה הקיים. אם גם החברה למתנ"סים מעורבת בשלב התכנון, ובאיזה אופן - את זה מבררים מול הרשות והמתנ"ס בכל פרויקט.

גורמי מימון

מבני קהילה ממומנים מתקציב הרשות, ממשרדי ממשלה ומגורמים חיצוניים. מפעל הפיס, למשל, מפרט באתר שלו בין תחומי הסיוע לרשויות המקומיות מרכז פיס קהילתי, מועדון פיס קהילתי, מועדון פיס לנוער ומרכז פיס לגיל הזהב. כשגורם חיצוני משתתף במימון, מבקשים ממנו כבר בתחילת הדרך את דרישות התכולה ואת נוהל אישור התכניות בנוסחם העדכני.

מוסדות התכנון והרישוי

המבנה טעון היתר בנייה, ובמסגרתו נבדקים בין היתר נגישות, בטיחות אש ומיגון. ברמת התכנית, "מדריך הקצאות לצרכי ציבור" (אוגוסט 2018) שמתפרסם באתר מינהל התכנון מתייחס גם למרכז הקהילתי כאחד ממוסדות התרבות והקהילה, ומציין שהמרכזים מאופיינים במגוון רחב של גדלים, מבנים ארגוניים ופעילויות.

מרכיבי הפרוגרמה האופייניים

לא מצאנו פרוגרמה תקנית אחת שמחייבת את כל הרשויות. התכולה נקבעת לפי גודל האוכלוסייה, המבנים שכבר קיימים ביישוב ודרישות הגורם המממן. אלה הרכיבים שחוזרים ברוב הפרויקטים:

• לובי ומודיעין - נקודת הכניסה, ההרשמה וההמתנה. המקום היחיד שכל הקהלים עוברים בו.

• אולם רב-תכליתי - לאירועים, למופעים, להתעמלות ולאסיפות. לצדו מחסן ריהוט ובמה, קבועה או מתקפלת.

• חדרי חוגים - חדרים בגדלים שונים, חלקם ניתנים לאיחוד.

• סטודיו מחול ותנועה - רצפה ייעודית, מראות, גובה חלל מתאים ואוורור מוגבר.

• חדרי מוזיקה - חדרים קטנים עם בידוד אקוסטי, רחוק מהחללים השקטים.

• ספרייה או מרחב נוער - חלל עם אופי משלו, רצוי עם כניסה עצמאית.

• מטבח - מטבחון לחוגי בישול או מטבח הגשה לאירועים. הסוג קובע את דרישות האוורור, הניקוז והרישוי.

• מינהלה - משרד מנהל, מזכירות, חדר צוות.

• מחסנים - מחסן כללי ומחסן צמוד לכל חלל פעילות.

• מרחב מוגן - לפי דרישות פיקוד העורף.

• חצר - פעילות חוץ, אירועים, המתנה מוצלת.

כשהאולם אמור לשמש גם לספורט, הדרישות שלו משתנות. עליהן כתבתי במאמר תכנון אולם ספורט בית-ספרי.

עקרונות תכנון

גמישות וחלוקה במחיצות

חלל גדול שמתחלק לשניים או לשלושה עובד יותר שעות ביום. מחיצה ניידת דורשת תכנון מוקדם: מסילה נושאת בתקרה, מקום חניה למחיצה המקופלת, ודלת, תאורה ומיזוג עצמאיים לכל חלק. מחיצה ניידת מבודדת רעש פחות מקיר בנוי. לא מחלקים בה בין חדר מוזיקה לחדר הרצאות.

כניסות נפרדות והפעלה חלקית בערב

מחלקים את המבנה לאזורים שכל אחד מהם נפתח ונסגר בנפרד: אולם, אגף חוגים, מרחב נוער. לכל אזור גישה לשירותים בלי לעבור באזור סגור. מערכות המיזוג, התאורה והאזעקה מחולקות באותם גבולות, כך שערב באולם אינו מחייב להפעיל את כל המבנה.

דרכי המילוט של כל אזור צריכות לפעול גם כששאר המבנה נעול. בודקים את זה עם יועץ הבטיחות כבר בתכנון המוקדם, ולא אחרי שהחלוקה נקבעה. על התיאום הזה הרחבתי במאמר בטיחות אש במבנה ציבור - תיאום בין האדריכל ליועץ הבטיחות.

אקוסטיקה בין חללים רועשים לשקטים

הכלי הראשון הוא מיקום. מקבצים את החללים הרועשים - אולם, סטודיו, חדרי מוזיקה - ומרחיקים אותם מהספרייה ומחדרי ההרצאות. מחסנים, שירותים ומעברים משמשים חיץ ביניהם.

רק אחר כך מגיעים הפרטים: קירות ודלתות אקוסטיים, רצפה צפה בסטודיו, טיפול בתעלות מיזוג שעוברות בין חדרים. בתוך החללים עצמם נדרשת בליעה, כדי לקצר את זמן ההדהוד. את הערכים קובע יועץ אקוסטיקה. עקרונות הבליעה דומים לאלה שתיארנו במאמר על פתרונות אקוסטיים בחלל פתוח.

אחסון

חלל רב-תכליתי מתפקד רק אם אפשר לפנות אותו. כיסאות, שולחנות מתקפלים, מזרנים וציוד חוגים צריכים מחסן צמוד, עם פתח רחב ובלי מדרגות בדרך. כשאין מחסן, הציוד נערם במעברים - כלומר בדרכי המילוט.

נגישות

על בניין ציבורי חדש חלות הוראות הנגישות שבתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970, ולצדן ת"י 1918 - נגישות הסביבה הבנויה, על חלקיו. על מבנה קיים חלות תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים), התשע"ב-2011. את הדרישות למבנה המסוים קובע מורשה נגישות מבנים, תשתיות וסביבה.

במרכז קהילתי כדאי לבדוק איתו במיוחד ארבעה מקומות: הבמה, עמדת המודיעין, מערכות העזר לשמיעה באולם, והדרך מהחניה ומאזור ההורדה אל הכניסה.

קו ראייה מהמודיעין

את עמדת המודיעין ממקמים כך שרואים ממנה את הכניסה הראשית, את המעבר לאגף החוגים ואת היציאה לחצר. דלתות עם צוהר וקירות זכוכית חלקיים במעברים מוסיפים שקיפות. מבקר חדש מתמצא מהר יותר, וצוות קטן מצליח לפקח.

תחזוקה ועמידות חומרים

• רצפות עמידות לשחיקה ולגרירת ריהוט, שאפשר לנקות מדי יום.

• הגנת קירות בגובה משענות הכיסאות והעגלות.

• פרזול ודלתות לשימוש אינטנסיבי.

• גישה נוחה למערכות: גג, חדרי מכונות, פתחי שירות בתקרות.

• מספר מצומצם של סוגי גופי תאורה וחלקי חילוף.

את השיקולים האלה פירטתי במאמר חומרים דלי תחזוקה במבנה ציבור.

מרחב מוגן

דרישות המיגון נקבעות בתקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש"ן-1990, ובהנחיות פיקוד העורף. התקנות מגדירות מרחב מוגן מוסדי כמרחב מוגן במבנה ציבור. את שטחו ואת מיקומו קובעים עם יועץ מיגון, מול פיקוד העורף. אם המרחב המוגן יכול לשמש בשגרה כחדר פעילות - גם את זה מבררים עם יועץ המיגון, לפני שמשבצים אותו בלוח החוגים.

הקשר לסביבה

כיכר והצללה

רחבת כניסה מוצלת היא חלל פעילות נוסף, בלי קירות ובלי מיזוג. ממתינים בה הורים, מתקיימים בה אירועי חוץ, ומתכנסים בה לפני מופע. הצללה קבועה, ספסלים, ברזייה ותאורה הופכים אותה לשימושית גם כשהמבנה סגור.

חניה, הורדה ואספקה

• הורדה והעלאה - מפרץ שמאפשר להוריד ילד בצד המדרכה, בלי חציית כביש.

• חניה - לפי הוראות התכנית החלה על המגרש ותקן החניה שנקבע בה, כולל חניות נגישות ליד הכניסה.

• אספקה ופינוי - גישה לרכב שירות אל המטבח ואל מחסן האולם, בנפרד מכניסת הציבור.

• הולכי רגל ואופניים - ילדים ובני נוער רבים מגיעים ברגל או באופניים. שביל בטוח ומתקני אופניים חשובים כמו החניה.

שלביות - בנייה חדשה מול הרחבת מבנה קיים

• נקודת המוצא - בנייה חדשה: פרוגרמה ומגרש; הרחבת מבנה קיים: סקר מצב קיים: שלד, מערכות, נגישות, מיגון

• המשכיות הפעילות - בנייה חדשה: אין מגבלה; הרחבת מבנה קיים: המתנ"ס ממשיך לפעול - הפרדת אתר, כניסות זמניות, עבודות רועשות מחוץ לשעות הפעילות

• נגישות - בנייה חדשה: הוראות בניין ציבורי חדש; הרחבת מבנה קיים: נבדק עם מורשה הנגישות - אילו הוראות חלות על התוספת ואילו על החלק הקיים

• מיגון - בנייה חדשה: מתוכנן מראש בתוך המבנה; הרחבת מבנה קיים: נבדק עם יועץ המיגון ומול פיקוד העורף - מה התוספת מחייבת

• מערכות - בנייה חדשה: מערכת אחת מתוכננת; הרחבת מבנה קיים: חיבור לחשמל, מיזוג וגילוי אש קיימים, שלעתים אינם מספיקים

• סיכון עיקרי - בנייה חדשה: פרוגרמה שממשיכה לגדול תוך כדי תכנון; הרחבת מבנה קיים: ממצאים שמתגלים רק בפירוק

גם בבנייה חדשה כדאי להגדיר שלבים. אולם או אגף שייבנו בעתיד דורשים שטח שמור במגרש, תשתיות מוכנות ונקודת חיבור שאינה משבשת את המבנה הפעיל.

צ'קליסט למזמין התכנון

• לוח פעילות שבועי של המתנ"ס, לפי שעות וקהלים

• רשימת חללים, עם סימון אילו חללים מתאחדים ואילו מתחלקים

• חלוקה לאזורי הפעלה, עם כניסה, שירותים ומערכות לכל אזור

• מיפוי חללים רועשים ושקטים, ומינוי יועץ אקוסטיקה

• מחסן צמוד לכל חלל פעילות

• מינוי מורשה נגישות, יועץ מיגון ויועץ בטיחות כבר בתכנון המוקדם

• קבלת דרישות התכולה ונוהל אישור התכניות מהגורם המממן

• תכנית הורדה, חניה ואספקה

• בחירת חומרי גמר לפי עמידות ותחזוקה, באישור מחלקת האחזקה

• הגדרת שלב עתידי ושטח שמור במגרש

שאלות נפוצות

מה ההבדל בין מרכז קהילתי למתנ"ס?

מתנ"ס הוא ראשי תיבות של מרכז תרבות, נוער וספורט, והמונח מתאר בעיקר את הגוף המפעיל. מרכז קהילתי מתאר את המבנה ואת ייעודו. מבחינה תכנונית זה אותו סוג מבנה: חללי פעילות רב-שימושיים לכמה קהלים, שפועלים מהבוקר עד הערב. ההבדלים בין פרויקטים נובעים מגודל היישוב, מהמפעיל ומדרישות הגורם המממן.

אילו חללים חייבים להיות במרכז קהילתי?

לא מצאנו רשימה אחת שמחייבת את כל הרשויות. ברוב הפרויקטים חוזרים לובי ומודיעין, אולם רב-תכליתי, חדרי חוגים, סטודיו לתנועה, חדרי מוזיקה, מינהלה, מחסנים, מרחב מוגן וחצר. התכולה הסופית נקבעת לפי לוח הפעילות של המתנ"ס, לפי המבנים שכבר קיימים ביישוב ולפי דרישות הגורם המממן, כשיש כזה.

מי צריך להיות שותף לקביעת הפרוגרמה?

אגף ההנדסה של הרשות, שמוביל את הפרויקט, ומנהל המתנ"ס, שיפעיל את המבנה. המנהל מביא את לוח הפעילות השבועי, את מספר המשתתפים בכל חוג ואת מה שחסר במבנה הקיים. כשגורם חיצוני משתתף במימון, מצרפים כבר בשלב הזה את דרישות התכולה ואת נוהל אישור התכניות שלו.

איך מפעילים רק חלק מהמבנה בשעות הערב?

מחלקים את המבנה לאזורים, ולכל אזור כניסה, שירותים ודרכי מילוט משלו. מערכות המיזוג, התאורה והאזעקה מחולקות לפי אותם גבולות. כך אפשר לפתוח רק את האולם או רק את מרחב הנוער, עם איש צוות אחד, בלי להאיר ולמזג את שאר המבנה. את החלוקה קובעים בתכנון המוקדם, בתיאום עם יועץ הבטיחות.

איך מונעים מעבר רעש בין סטודיו מחול לחדר לימוד?

מתחילים במיקום: מקבצים חללים רועשים ומפרידים אותם מהשקטים באמצעות מחסנים, שירותים או מעברים. אחר כך מטפלים בפרטים - קירות ודלתות אקוסטיים, רצפה צפה בסטודיו וטיפול בתעלות המיזוג. מחיצה ניידת מבודדת פחות מקיר בנוי, ולכן אינה מתאימה כחיץ בין חלל רועש לשקט. את הערכים קובע יועץ אקוסטיקה.

האם המרחב המוגן יכול לשמש חדר חוגים?

זה תלוי בתנאים שבתקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש"ן-1990, ובהנחיות פיקוד העורף למבנה המסוים. התקנות מגדירות מרחב מוגן מוסדי כמרחב מוגן במבנה ציבור. אם מותר להשתמש בו בשגרה, ובאילו תנאים, מבררים עם יועץ המיגון מול פיקוד העורף בשלב התכנון, לפני שמשבצים את החדר בלוח הפעילות.

מה עדיף - מבנה חדש או הרחבה של מרכז קיים?

זה תלוי במצב המבנה הקיים ובמגרש. הרחבה שומרת על מיקום מוכר ועל פעילות רציפה, אבל מחייבת סקר שלד ומערכות, בדיקת נגישות ומיגון, וביצוע בשלבים לצד מבנה פעיל. מבנה חדש מאפשר חלוקה נכונה לאזורי הפעלה מההתחלה. מחליטים אחרי סקר מצב קיים ובדיקת היתכנות.

איך רמון אדריכלים מלווים

אנחנו ברמון אדריכלים מתכננים מבני ציבור לרשויות מקומיות ולחברות עירוניות בפריסה ארצית. בין השאר תכננו עבור רשויות מבני קהילה ומרכז יום לוותיקים. על תכנון לאוכלוסייה הוותיקה כתבנו במאמר תכנון מרכז יום לוותיקים.

במרכז קהילתי אנחנו מתחילים מלוח הפעילות של המתנ"ס, ומתרגמים אותו לאזורי הפעלה, לכניסות ולחלוקת מערכות. את יועצי האקוסטיקה, הנגישות, המיגון והבטיחות אנחנו מתאמים מהשלב המוקדם, ואת הרשות אנחנו מלווים עד ההיתר ובפיקוח העליון. פירוט השירות לרשויות בעמוד תכנון מבני ציבור לרשויות מקומיות.

ליצירת קשר: טלפון 08-9454747, דוא"ל ramon@ramonarchitects.com, או דרך עמוד יצירת הקשר.

המאמר מציג מידע כללי. הוא אינו תחליף לייעוץ מקצועי פרטני ולבדיקת התקנות, התקנים והנחיות הגורמים המממנים העדכניים במועד התכנון.