מיגון במבני חינוך: מרחב מוגן מוסדי ושיפור מיגון במבנה קיים

מאת אדריכל רועי רמון, מייסד רמון אדריכלים. ותק של למעלה מ-20 שנה בתכנון מבני ציבור, משרדים ומבני מסחר.

כתבתי את המאמר למהנדסי רשויות, למנהלי מחלקות חינוך ולמנהלי פרויקטים. הוא מתאר את המסגרת, את החלופות ואת סדר העבודה, ואין בו ערכי מיגון מספריים. שטחים, עוביים ומרחקים נקבעים במהדורה התקפה של מפרט פיקוד העורף, והמהדורות מתעדכנות. את המספרים קוראים שם, יחד עם יועץ המיגון, במועד התכנון.

מהו ממ"מ ובמה הוא שונה ממרחבים מוגנים אחרים

ההגדרות בתקנות

תקנה 1 לתקנות מגדירה "מרחב מוגן" כמקלט שבנוי בתוך מעטפת המבנה, ומבחינה בין סוגיו לפי מי שהם משרתים ולפי מיקומם.

• ממ"ד - מרחב מוגן דירתי - מה הוא: מרחב מוגן בתחום הדירה; את מי הוא משרת: את דיירי הדירה בלבד

• ממ"ק - מרחב מוגן קומתי - מה הוא: מרחב מוגן שהכניסה אליו משטח משותף בקומה; את מי הוא משרת: מספר יחידות דיור

• ממ"מ - מרחב מוגן מוסדי - מה הוא: מרחב מוגן במבנה ציבור; את מי הוא משרת: את השוהים במבנה

• מקלט - מה הוא: כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951; את מי הוא משרת: את המבנה או את הציבור, לפי סוגו

• מיגונית - מה הוא: יחידת מיגון עצמאית שמוצבת בשטח המוסד; את מי הוא משרת: פתרון משלים למבנה קיים

שלוש השורות הראשונות מנוסחות לפי תקנה 1. המיגונית מתוארת כאן כפי שהיא מוכרת בשטח, ואת מעמדה ואת תנאי הצבתה קובע פיקוד העורף.

פרט אחד כדאי להכיר: הגדרת "מבנה ציבור" בתקנות מזכירה מוסד חינוך ומוסד בריאות כקבוצה לעצמה. לכן בבית ספר עובדים לפי המפרט הייעודי של פיקוד העורף, ולא לפי ההגדרה הכללית בלבד.

מה מייחד מרחב מוגן בבית ספר

בבניין משרדים מגיעים למרחב המוגן מבוגרים, כל אחד בקצב שלו. בבית ספר מגיעות אליו כיתות שלמות, יחד ובזמן קצר. לכן התכנון עוסק במעטפת המוגנת וגם בדרך אליה: רוחב המסדרונות, מספר הפתחים, כיוון פתיחת הדלתות והמרחק מהכיתות.

המסגרת: חוק, תקנות ומפרט

חוק ותקנות

הבסיס הוא חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951, ומכוחו תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש"ן-1990. לפי דוח מבקר המדינה מיוני 2026 על מרחבים מוגנים במוסדות ציבור, ב-1992 אושרו במסגרת התקנות ההוראות על מרחבים מוגנים, והן מחייבות לבנות מרחב מוגן דירתי, קומתי או מוסדי בכל בנייה חדשה.

המפרט של פיקוד העורף למוסדות חינוך

מרכז המחקר והמידע של הכנסת מתאר את המפרט כמסמך שכולל הוראות מפורטות לתכנון מרחב מוגן במוסד חינוכי: מיקומו, שטחו, עובי הקירות והנגישות אליו. שטח המיגון הנדרש נקבע במפרט כשטח נטו לכל כיתה, והוא משתנה לפי שכבת הגיל.

מסמכי מרכז המחקר והמידע מ-2024 ומ-2026 מצטטים שתי מהדורות של המפרט, מנובמבר 2023 ומאוגוסט 2024, ותקן השטח לכיתת גן אינו זהה בשני המסמכים. משרד החינוך, מצדו, ממפה את מצב המיגון הקיים לפי מפתח של שטח לתלמיד. המסקנה המעשית: עובדים רק מול המהדורה התקפה, ומוודאים באיזה מפתח חושב כל נתון שמוצג לרשות.

חלוקת האחריות

• משרד החינוך - מאשר את תכניות הבנייה של מוסדות החינוך ומתקצב אותן.

• הרשות המקומית - אחראית לבנייה בפועל.

• פיקוד העורף - קובע את המפרט. לפי דוח מבקר המדינה, החוק והתקנות מסמיכים אותו לאשר את נספח המיגון כחלק מהיתר הבנייה, במבנה חדש ובתוספת למבנה קיים, או לאשר פטור ממיגון.

• המחזיק במבנה - אחראי לתחזוקת המרחב המוגן שבתחומו ולתקינותו.

תוכניות ממשלתיות

אין כיום מסלול ארצי אחד שסוגר את פערי המיגון בבתי הספר. במסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת ממרץ 2026 נמסר בשם משרד החינוך שבשלב זה אין תוכנית לאומית להשלמת הפערים. תוכנית אזורית שכן פועלת היא "מגן הצפון": בהתאם להחלטת קבינט מיולי 2018, פיקוד העורף מקים מרחבים מוגנים במוסדות חינוך סמוכי גבול בצפון. רשות שמתכננת מיגון מבררת אפוא תחילה איזה מסלול חל עליה, אם בכלל.

מתי נדרש מרחב מוגן

בנייה חדשה

מוסד חינוך חדש מתוכנן עם מרחבים מוגנים בהיקף שהמפרט קובע. שטח המיגון נכנס לפרוגרמה בשלב הראשון, יחד עם שטחי הכיתות וחללי העזר. הרחבה בעמוד אדריכל מבני חינוך.

תוספת בנייה

כשמוסיפים אגף או כיתות למבנה קיים, נספח המיגון של התוספת מובא לאישור פיקוד העורף. מה היקף המיגון שיידרש, והאם התוספת תחייב לטפל גם בפערי המיגון של המבנה הקיים - את זה פיקוד העורף קובע בכל מקרה לגופו. אנחנו ברמון אדריכלים מבררים זאת בפגישת תיאום מוקדמת, לפני שמסכמים את תכולת התוספת ואת מיקומה במגרש.

מבנה קיים ללא תוספת

במבנים ותיקים יש לא פעם פער בין המיגון הקיים למיגון שהמפרט דורש היום. כאן אין בקשה להיתר שמפעילה את הדרישה, וההחלטה על סדר העדיפויות ועל הפתרון נשארת בידי הרשות. מסלול אחד למימון חידוש מבנים מתואר במדריך קול קורא חידוש מבני חינוך. אם רכיב מיגון מוכר במסלול מסוים - את זה קובעים תנאי אותו קול קורא.

חלופות למבנה קיים ופעיל

תוספת מרחב מוגן צמוד

בונים מרחב מוגן חדש בצמוד למבנה, בדרך כלל בקצה אגף או מול חדר מדרגות, ומחברים אותו למסדרון הקיים. החלופה מתוכננת ומאושרת כמרחב מוגן חדש לפי המפרט, ודורשת שטח פנוי במגרש, התאמה לתכנית החלה, יסודות עצמאיים ותפר בין החדש לקיים.

שיפור מיגון של חלל קיים

מחזקים חלל קיים - חדר, מסדרון פנימי או חדר מדרגות - בעיבוי קירות, בסגירת פתחים ובהחלפת דלתות וחלונות. הפתרון אינו מוסיף שטח בנוי. מה רמת המיגון שמתקבלת, והאם החלל המשופר ייחשב חלק מהמיגון של המוסד - אלה שאלות ליועץ המיגון ולפיקוד העורף, ולא החלטה של המתכנן.

מיגונית

יחידת מיגון עצמאית שמוצבת בחצר המוסד. ההצבה מהירה ואינה מחייבת עבודה בתוך המבנה. מנגד, הקיבולת מוגבלת, התלמידים יוצאים מהמבנה אל החצר בזמן התרעה, ובשגרה היחידה כמעט אינה משמשת את בית הספר. לכן היא מתאימה בעיקר כפתרון משלים או זמני.

פטור מהיתר - לבדוק תוקף

בדצמבר 2023 פורסמו תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר) (הוראת שעה), התשפ"ד-2023. הן פטרו מהיתר בנייה הוספת מרחב מוגן למוסד חינוך קיים במגרש ציבורי, בתנאים שהגבילו בין השאר את מספר המרחבים ואת מספר הקומות. לפי המדריך למשתמש של מינהל התכנון, גם במסלול הזה נדרשו אישור פיקוד העורף לתכנון ואישורו לתקינות הביצוע. ההסדר נקבע כהוראת שעה לשנה. לפני שמסתמכים עליו, בודקים מול הוועדה המקומית ומינהל התכנון אם הוא בתוקף היום ובאילו תנאים.

שיקולי מיקום

זמן הגעה

המרחב המוגן ממוקם כך שכל התלמידים יגיעו אליו בתוך זמן ההתגוננות שפיקוד העורף קובע לאזור. הזמן הזה משתנה מאזור לאזור, ולכן מיקום שמתאים ליישוב אחד אינו בהכרח מתאים לאחר. בבית ספר רב-קומתי פתרון נפוץ הוא מרחב מוגן בכל קומה, זה מעל זה.

נגישות

הדרך אל המרחב המוגן והכניסה אליו צריכות להיות נגישות לתלמידים ולאנשי צוות עם מוגבלות. את סף הדלת המוגנת, את רוחב הפתח ואת הכוח שנדרש לפתיחת הדלת בודקים עם מורשה הנגישות, לפי חקיקת הנגישות. בבית ספר לחינוך מיוחד ההגעה אטית יותר, והמיקום נקבע בהתאם.

שימוש דו-תכליתי בשגרה

מרחב מוגן שעומד ריק רוב השנה הוא שטח שבית הספר אינו נהנה ממנו. לכן מתכננים אותו ככיתה, כחדר ספח, כחדר מורים או כספרייה. שני תנאים מלווים את השימוש הזה: החלל מתפנה במהירות בעת התרעה, והריהוט והציוד הקבוע אינם גורעים משטח השהייה.

תיאום עם קונסטרוקטור ויועץ מיגון

המרחב המוגן הוא קודם כול אלמנט קונסטרוקטיבי. הקונסטרוקטור מתכנן את המעטפת, את היסודות ואת התפר מול המבנה הקיים. יועץ המיגון בודק את ההתאמה לתקנות ולמפרט ומכין את המסמכים לפיקוד העורף. האדריכל מתאם בין השניים ובינם לבין שאר היועצים: מיזוג ואוורור, חשמל, בטיחות אש ונגישות.

במבנה קיים התיאום מתחיל בסקר: תכניות קונסטרוקציה מקוריות אם נשמרו, מיפוי תשתיות תת-קרקעיות במקום התוספת, ובדיקת מצב השלד בנקודות החיבור. בפרויקט של תוספת גרעין מדרגות, ממ"מ ומעלית למבנה קיים, שאלה כמו מיקומו של לוח החשמל הראשי צריכה לעלות כבר בסקר, ולא בזמן הביצוע.

תהליך האישור מול פיקוד העורף

זה סדר העבודה שאנחנו נוהגים בו:

1. בירור מוקדם - מציגים לפיקוד העורף את החלופה ומקבלים עמדה עקרונית. במבנה קיים זה השלב החשוב. 2. תכנון - תכניות אדריכלות וקונסטרוקציה של המרחב המוגן, כולל פתחים ומערכות. 3. הגשה - נספח המיגון מוגש כחלק מהבקשה להיתר ומובא לאישור פיקוד העורף. 4. ביצוע ופיקוח - פיקוח עליון של האדריכל, של הקונסטרוקטור ושל יועץ המיגון. 5. אישור הביצוע - אישור פיקוד העורף למרחב המוגן, לקראת האישורים לאכלוס.

את המסמכים הנדרשים ואת לוחות הזמנים מבררים בתחילת הפרויקט מול פיקוד העורף והוועדה המקומית. איך השלבים האלה משתלבים בתהליך הכולל - בעמוד תכנון מבני ציבור לרשויות מקומיות.

עבודה בבית ספר פעיל

בבית ספר פעיל מתכננים גם את הביצוע, לא רק את המבנה:

• הפרדה - אתר העבודה מגודר במלואו, ולקבלן כניסה נפרדת שאינה חוצה את החצר.

• לוח זמנים - עבודות רועשות, יציקות ופריצת פתחים נקבעות לחופשות ולשעות שאחרי הלימודים.

• מיגון בתקופת הביצוע - המרחבים המוגנים הקיימים נשארים זמינים, ודרכי הגישה אליהם אינן נחסמות.

• דרכי מילוט - כל שינוי זמני במסדרון או ביציאה מתואם עם יועץ הבטיחות ועם מנהל המוסד.

• שלביות - החיבור למבנה הקיים נעשה קומה אחר קומה, כך שבכל פעם מושבת רק חלק מהמבנה.

צ'קליסט לרשות לפני תחילת תכנון

• מיפוי המרחבים המוגנים הקיימים ושטחם, מול מספר הכיתות

• חישוב פער המיגון לפי המהדורה התקפה של מפרט פיקוד העורף

• איתור תכניות ההיתר והקונסטרוקציה של המבנה הקיים

• בדיקת התכנית החלה, קווי הבניין והתשתיות במקום התוספת

• בירור מסלול תקצוב מול משרד החינוך ופיקוד העורף

• בירור מוקדם של החלופה מול פיקוד העורף

• מינוי קונסטרוקטור ויועץ מיגון

• תכנית ביצוע מתואמת עם מנהל המוסד ועם לוח החופשות

שאלות נפוצות

מה ההבדל בין ממ"מ לממ"ד?

ממ"ד הוא מרחב מוגן דירתי, שנמצא בתחום הדירה ומיועד לדייריה בלבד. ממ"מ הוא מרחב מוגן מוסדי, שהתקנות מגדירות כ"מרחב מוגן במבנה ציבור". שניהם מוגדרים בתקנה 1 לתקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש"ן-1990. במוסד חינוך מתכננים את המרחב המוגן לפי מפרט ייעודי של פיקוד העורף.

איזה שטח מיגון נדרש בבית ספר?

השטח נקבע במפרט למיגון מוסדות חינוך ומוסדות להכשרה גבוהה של פיקוד העורף, כשטח נטו לכל כיתה, ומשתנה לפי שכבת הגיל. המפרט מתעדכן, ומהדורות שונות שלו אינן זהות בכל הערכים. לכן את הפרוגרמה מחשבים רק לפי המהדורה התקפה במועד התכנון, יחד עם יועץ המיגון.

האם אפשר להשתמש במרחב המוגן ככיתה רגילה?

כן. התקנות מכירות במקלט דו-תכליתי, כלומר מקלט שמשמש בשגרה גם למטרה אחרת. בבתי ספר המרחב המוגן משמש לרוב כיתה, חדר ספח או חדר מורים. התנאי הוא שהחלל יתפנה במהירות בעת התרעה, ושריהוט וציוד קבוע לא יגרעו משטח השהייה.

מה עושים בבית ספר ותיק שאין בו מיגון מספק?

בוחנים שלוש חלופות: תוספת מרחב מוגן צמוד למבנה, שיפור מיגון של חלל קיים, והצבת מיגונית בחצר. הבחירה תלויה בשטח הפנוי במגרש, בתכנית החלה, במצב השלד ובזמן ההתגוננות באזור. לפני ההחלטה כדאי לקבל עמדה מוקדמת של פיקוד העורף על החלופה המועדפת ולבדוק אותה עם הקונסטרוקטור.

מי מאשר את תכנון המרחב המוגן?

פיקוד העורף. לפי דוח מבקר המדינה מיוני 2026, החוק והתקנות מסמיכים אותו לאשר את נספח המיגון כחלק מהיתר הבנייה, במבנה חדש ובתוספת בנייה, או לאשר פטור ממיגון. משרד החינוך מאשר את תכניות הבנייה של המוסד ואת תקצובן, והרשות המקומית אחראית לבנייה בפועל.

האם תוספת כיתות מחייבת בניית מרחב מוגן?

תוספת בנייה מחייבת נספח מיגון, שמובא לאישור פיקוד העורף. היקף המיגון לתוספת נגזר מהמפרט, והשאלה אם יידרש טיפול גם בפערי המיגון של המבנה הקיים מוכרעת מול פיקוד העורף בכל פרויקט. לכן אנחנו ממליצים על בירור מוקדם, לפני שמסכמים את תכולת התוספת ואת מיקומה במגרש.

האם אפשר לבנות מרחב מוגן בזמן שבית הספר פעיל?

כן, אם הביצוע מתוכנן מראש. אתר העבודה מגודר ומופרד, לקבלן כניסה נפרדת, ועבודות רועשות ופריצת פתחים נקבעות לחופשות. המרחבים המוגנים הקיימים ודרכי הגישה אליהם נשארים זמינים לאורך כל הביצוע, והחיבור למבנה נעשה בשלבים, בתיאום עם מנהל המוסד ועם יועץ הבטיחות.

איך רמון אדריכלים מלווים

אנחנו ברמון אדריכלים מתכננים מבני חינוך ומבני ציבור לרשויות מקומיות ולחברות עירוניות בפריסה ארצית. בפרויקט מיגון אנחנו מתחילים במיפוי המצב הקיים ובחישוב הפער, ומציגים למהנדס הרשות את החלופות ואת ההשלכות התכנוניות של כל אחת. משם אנחנו מתאמים את הקונסטרוקטור ואת יועץ המיגון, מלווים את האישור מול פיקוד העורף ומבצעים פיקוח עליון עד אישור הביצוע.

ליצירת קשר: טלפון 08-9454747, דוא"ל ramon@ramonarchitects.com, או דרך עמוד יצירת הקשר.

המאמר מציג מידע כללי. הוא אינו תחליף לייעוץ מקצועי פרטני ולבדיקת התקנות, המפרטים וההנחיות העדכניים של פיקוד העורף ושל משרד החינוך במועד התכנון.