לתיאום פגישה

הצעתנו לתכנון מוזיאון חיל האוויר:

 עקרונות הרעיון התכנוני

​

 

תנועה והתמצאות במרחב המוזיאון:

 

 

תנועת המבקרים מעגלית, עם כיוון השעון ומדמה מסע מההווה אל העתיד, על פי התקופות בהיסטוריה של מדינת ישראל וחיל האוויר. מסע המבקרים מתרחש בתוך נווה מדבר, המהווה סביבה ידידותית, מרתקת, מסקרנת ומאתגרת אשר מחד, מחוברת לאדמה ומאידך,  נוסקת לשמיים.

 

המבקרים מסיימים את המסלול באותה נקודה בה התחילו: בהווה. אלא שנקודת הסיום הינה גבוהה מעל מפלס הקרקע, ומדמה את הפרספקטיבה המעמיקה אותה רכשו המבקרים לאורך המסלול הכוללת ידע ותובנות על מורשת החיל וחייליו מאז הקמתו ועד להווה –  נעים עם כיוון השעון.

 

פריסת התקופות והמעבר בין בשנים מודגשים בעליה בטיילת מן העבר "הנמוך" כמו מסלול המראה לעבר העתיד "הגבוה".

 

מערכת התנועה עבור המבקרים מבוססת על שלוש טבעות בעלות אופי וחוויה שונים:

 

1. "אין תחליף להסתכלות סביב"- מסלול טבעתי חוויתי באמצעות קרונות נגררים בצורת מטוס 'פוגה'.

 

1.  "השאיפה למעלה"- הטיילת- מעגל התנועה העיקרי המוביל את המבקרים במסלול פיזי וכרונולוגי עולה מסודר והגיוני מן ההיסטוריה (סככת חברת האווירון, בית מורשת) אל העתיד, ובנוי כשדרת דג המאפשרת כניסות לימין ולשמאל תוך התקדמות בטיילת- לבחירת המבקר .

 

1.  אתר ההנצחה/הזיכרון המרכזי- בעל מסלול ספירלי יורד למפלס נמוך יותר מהקרקע, ובמרכזו בריכת מים עגולה.

המבקר מביט מטה לתוך חלל עם מים בהם הוא רואה את ההשתקפות של השמיים שמסמלים את העתיד ומהווים בבואה של הזמן, כאשר המים מסמלים את החיים. החוויה שעובר המבקר מבטאת את מכלול הרגשות. בעת המבט אל המים יתבונן המבקר בהשתקפות דמותו במים בשילוב השמיים. פניו כסמל להווה והשמיים כמבט  אל העתיד.

 

 

בניית המוזיאון סביב כיכר מרכזית מאפשרת התמצאות קלה ונוחה ומספקת חוויה לאורך טיילת מוצלת.

 

הבינוי ב"ארנה" פתוחה מאפשר לביצוע "קיצורי דרך" תוך חציית הכיכר המרכזית או מעבר מטבעת לטבעת בנוחיות תוך התמצאות פשוטה.  כך גם במעבר בין מבני התצוגות החווייתיות.

 

 

טיילת:

המוזיאון מתפרס בתנועה ובנסיקה לרקיע, כאשר העלייה הכרונולוגית מלווה בעליה פיזית בטיילת הספירלית. הטיילת המקשרת בין המבנים של המוזיאון, מדמה את פעולת ההמראה של המטוס. כך באה לידי ביטוי הכמיהה הפיזית והמנטלית לידע, פיתוח והצלחה. הטיילת גבוהה ממפלס הקרקע- מאפשרת השתהות והתבוננות על המרחב המוזיאוני שמקנה תחושת התרוממות.

 

צבע הטיילת  כתום- כמו הקופסא השחורה- הטיילת מקשרת את כל נקודות המסלול ומדמה את הזיכרון והחוויה שצוברים המבקרים כמו הקופסא השחורה המכילה בתוכה את כל המידע. כמו כן, הצבע מקל על ההתמצאות של המבקרים ומושך אותם אליה. הצבע הכתום  הינו צבע מחיה, מעורר חושים ומשדר הרפתקה, אופטימיות ובטחון.

 

 

לב המוזיאון

בלב המוזיאון- אתר הנצחה/זיכרון:

המבקר שמתבונן כלפי מטה לעבר חלל עם מים רואה השתקפות של השמים שמסמלים את העתיד ומהווים בבואה של הזמן  (בוקר, צהריים, ערב, יום, לילה, חילופי עונות, בהירים ואופטימיים, קודרים ופאסימיים). המים מבטאים מכלול של רגשות. מים=חיים.

נקודת מבט נוספת לעבר המים במהלך ההתייחדות עם הנופלים וכיבוד מורשת החיל, גורמת להשתקפות המבקרים במים ברקע השמיים. תמונה בין ההווה לעתיד. 

צבע הקירות כתום כמו הקופסא השחורה המותקנת על המטוס ואתר ההנצחה מרכז ומציג זיכרונות העבר שהודות למורשתם אנו צומחים ומגביהים. הצבע הינו צבע אופטימי- לצד ההתייחדות עם הזיכרון והכאב, אנו אופטימיים ומתקדמים לעבר העתיד.

 

מבנים:

 

המבנים מדמים את התקופות השונות- כל מבנה הוא בעל חזות שונה שמטרתה לשקף את התקופה המדוברת. מחד, המבנים  מופרדים אחד מהשני,  ומאידך, הם מחוברים על ידי טיילת המקשרת ביניהם. כמו התקופות, שהיו בממד שונה בזמן, אך כל תקופה השפיעה על הבאה אחריה, וקיים ביניהן קשר כרונולוגי.  

 

 

נקודות מבט נוספות:

 

מוזיאון רב ממדי:
 

מסלולי המבקרים מנתקים את הצופה מן הקרקע ומאפשרים תנועה רב ממדית במרחב.

מסלול מרחף תוך הדגשת הייחוד של המוזיאון בו החלק הארי סובב בין שמיים לקרקע המאפשר לצופה לבחון את המוצגים (מטוסים בעיקר) מזוויות שונות.  ניצול כל חלל המבנה מאפשר תנועה תלת ממדית וחווית התנועה באוויר.
 

בניה ירוקה:

 

יישום עקרונות תקן הבניה הירוקה תוך שימוש מרבי בחומרי בניה מקומיים (בפיתוח בחיפויים בגינון וכו') ובשימוש בחומר ממוחזר.  תקן 5281

הטיילת והכיכר המרכזית וכן כל המרווחים בין המבנים שקועים ומכוסים בצמחיה מגוננת ומצלה בעיצוב מזמין ומגונן.

 

קצוות פתוחים:

 

הרחבת המוזיאון מבוססת על מערכת כפולה של קצוות פתוחים: לכל מבנה תצוגה צמוד שטח פנוי המיועד להרחבתו, בעת הצורך, מן המרכז כלפי חוץ ללא צורך בשינויים או תוספות במערכות התנועה וההתמצאות.

לאורך הטיילת, בחלק הצפוני, (מאחורי הטריבונות) מוקצה מקום למבנים נוספים בנושאים נוספים שאינם כלולים בפרוגרמה הנוכחית. מבנים אלו קשורים למערכת הקיימת וממשיכים את הרצף הקיים.

 

אמנות בתעופה:  

 

התעופה בראי האמנות הפלסטית. אופציה לתצוגת אומנות מלווה את המבקר בעת "ירידתו אל הקרקע" מהחלק הגבוה של הטיילת אל אולם הכניסה/היציאה כאשר המוצגים לאורך הטיילת היורדת בשיטת מוזיאון גוגנהיים בניו יורק (לחילופין האזור ישמש  חנות המזכרות). 

 

 

 

פירוט מרכיבי השפה האדריכלית:

 

 

• מוזיאון "רב מימדי"
  
  יצירת חווית מבקר תלת ממדית, מסלולי המבקרים מנתקים את הצופה מן הקרקע  ומאפשרת תנועה תלת ממדית במרחב משלוש סיבות:
  
  1.1 הדגשת הייחוד של המוזיאון בו הממד הדומיננטי הוא השמיים, מעל פני הקרקע וכך גם
       כל מסלולי ההליכה.
  
  1.2 מתן אפשרות לצופה לבחון את המוצגים (מטוסים בעיקר) מזוויות שונות מעל
        ומתחת למטוס כפי שבאמת קורה במציאות  (בניגוד לצפייה במטוס חונה בלבד !)
  
  1.3 מרחב "רב ממדי" מנותק מן הקרקע המאפשר לצופה:
  
        - לחוות שהייה באוויר
        - לראות כלי תעופה בסביבה ובגובה טבעיים ולא רק סטטיים.
        - לחוות את כלי הטיס דרך מבטים ריאליים אל המטוס באוויר
        - במבנים: ניצול כל חלל המבנה מאפשר תנועה תלת ממדית + נצפות  
           תלת ממדית + חווית התנועה באוויר (נחיתה, ירידה לקרקע )
        - חווית הכניסה: מבט ראשון על החלל כולו, המאפשרת בחירת מסלול. 
   

 

 

 

 

מסלולים טבעתיים:

 

כל התצוגות והחוויות מאורגנות במסלולים טבעתיים צנטרליים כאשר לכל מסלול טבעתי הייחוד שלו מבחינת האופי, סוג הפעילות דרך ההצגה וכמובן העיצוב האדריכלי.

 

 

• מוזיאון ארנה
  
  כיכר מרכזית שבמרכזה אתר הנצחה התחומה מסביב במבני ומתקני המוזיאון להתמצאות קלה ומהירה, לטקסים, לתצוגות ולשהייה בסביבה מוצלת ירוקה.
   

• הטיילת
  
  ציר התנועה המרכזי רחב, ירוק, נוח המוביל את המבקר מן העבר אל העתיד בספירלה ההולכת וממריאה כלפי השמיים. המוזיאון כולו מתפרס בתנועה ובנסיקה לרקיע כאשר העלייה הכרונולוגית מלווה בעליה פיזית בטיילת ספירלית פריסת התקופות והעלייה בשנים מודגשת בעלייה בטיילת: מן העבר הנמוך בטיפוס לעתיד הגבוה. צורניות הטיילת הינה אורתוגונלית פשוטה בעוד צורניות המבנים הינה אירגולרית מורכבת.
   

• נווה מדבר
  
  הטיילת והכיכר המרכזית וכן כל המרווחים בין המבנים שקועים ומכוסים בצמחיה מגוננת ומצלה בעיצוב מזמין ומגונן ומאפשר שהייה.
  
   

• הרפתקה
  
  תכנון המסלולים המרחפים באולמות התצוגה פונה לדור הצעיר בשפה שלו ומאפשרת צפייה אקטיבית התורמת לעניין והרפתקה של הצופה.
   

• קצוות פתוחים
  
  הרחבת המוזיאון מבוססת על מערכת כפולה של קצוות פתוחים:
  
  7.1 לכל מבנה תצוגה צמוד שטח פנוי המיועד להרחבתו, בעת הצורך, מן המרכז כלפי
        חוץ ללא צורך בשינויים או תוספות במערכות התנועה וההתמצאות.
  
  7.2 לאורך הטיילת, בחלק הצפוני, (מאחורי הטריבונות) מוקצה מקום למבנים נוספים
        בנושאים נוספים שאינם כלולים בפרוגרמה העכשווית. מבנים אלו קשורים
        למערכת הקיימת וממשיכים את מסלול הטיילת עד למבנה כניסה/יציאה.
   

   

תנועה/התמצאות

 

 

תנועה:

 

מערכת התנועה מבוססת על שלושה מעגלי תנועה למבקרים ומעגל אחד לרכבי שרות/ אספקה / תחזוקה.

 

1. הטיילת- "השאיפה למעלה"
   
   הטיילת שהינה הציר המרכזי בנויה כטבעת ספירלית אשר לאורכה מבני התצוגה בצד שמאל ומבני התצוגה החווייתית בצד ימין.
    

2. הטבעת הפנימית
   
   הטבעת הפנימית הינה חלק מן הכיכר, מאפשרת "קיצורי דרך" למרכז הנצחה והמסעדה (או היציאה) ולאורכה תצוגות חוץ פתוחות קטנות.

 

1. הטבעת האחורית- "אין תחליף להסתכלות סביב"
   
   ציר טבעתי בו מסלול להצגת אזורי תצוגות חוץ ומבט אחר על המוזיאון.

גישה לאזורי פעילות פתוחים ואזור טיפול במטוסים- בצד הדרומי וכן לצירים הקיימים היום בצפון המוזיאון (ולמבנים בעתיד אשר יוקמו במתחם)

 

התמצאות:

 

בניית המוזיאון כולו סביב כיכר מרכזית מאפשרת התמצאות קלה ונוחה: כל המוזיאון נצפה ישירות מן הכניסה המסלול ברור והגיוני הטיפוס נוח, חוויתי ונעים (טיילת מגוננת ומוצלת).

 

הבינוי ב"ארנה" פתוחה מאפשר לביצוע "קיצורי דרך" תוך חציית הכיכר המרכזית או מעבר מטבעת לטבעת בנוחיות בהתמצאות קלה ופשוטה. אין חובה להתקדם במסלול הטיילת הכרונולוגי אם כי הכוונה היא שמירב הצופים/ מבקרים יעדיפו להשלים מסלול מעגלי מלא.

 

ניתוק מבני התצוגות החוויתיות נועד לאפשר התמצאות קלה למבקרים שמעוניינים בתצוגות אלו בעיקר אך כולן ממוקמות לאורך ציר הזמן וליד המבנים העיקריים.